קידוח מי תהום

תחילה נסביר מהם מי התהום וכיצד הם נוצרים. הקרקע מורכבת משכבות של אדמה או חול שמאפשרים למי הגשמים לחלחל, אולם מתחת להן נמצאות שכבות של סלע, שהן שכבות אטומות שאינן מאפשרות מעבר מים. לכן המים מגיעים עד לנקודה הזו ונשארים כלואים בין שכבת הסלע לשכבת האדמה ומצטברים ככל שיורדים גשמים. במדינת ישראל ישנם מספר אזורים מרכזיים של מי תהום, כאשר המוכר שבהם הוא אקוויפר החוף.

העומק של מי התהום תלוי בהרכב של הקרקע ובעומק שכבת הסלעים. לרוב מדובר בהצטברות של מים מתוקים הראויים לשתייה, ואכן חלק ממקורות המים בישראל הם מי התהום. אולם ישנם אזורים שבהם מי התהום מתערבבים עם מי הים והופכים מלוחים ואינם ראויים לשתייה, ובאזורים רבים אחרים יש בעיה קשה של זיהום מי התהום בעקבות חלחול של מזהמים מסוגים שונים- בין אם חיידקים ובין אם פסולת וחומרים כימיים רעילים. כאשר בונים כל מבנה באשר הוא, יש צורך תחילה לקדוח בקרקע על מנת ליצוק יסודות כדי לייצב את המבנה. באזורים בהם מי התהום אינם עמוקים מספיק, יש צורך לבצע את הקידוח ולהגיע עד לשכבה זו. בניגוד לקידוח רגיל בקרקע, הקידוח במי התהום מורכב ומסוכן מסיבות רבות.